ת"א 246/06

תקציר

בפסק הדין מעורבות שתי תובעות, סונול ישראל בע"מ, המפיצה מוצרי דלק בתחנות דלק, וחברת הבת סונול כנען בע"מ, המשמשת כסוכנת שלה לחלוקת דלקים באזור הצפון. הנתבעים הם חברה, בעליה (שני אחים) והוריהם ששימשו ערבים. הנתבעים הפעילו תחנת דלק בחיפה על פי חוזה עם סונול וכן חילקו מוצרי דלק עבור שני התובעים. החוזים בין הצדדים כללו הסכם הפעלה לתחנת הדלק והסכם סוכנות לחלוקת דלק מחוץ לתחנה. היחסים הסתיימו בשנת 2002 כאשר הנאשמים פינו את תחנת הדלק. עם סיום הקשר חלקו הצדדים על מצב ההתחשבנות ביניהם, כאשר התובעים טענו כי הנתבעים חייבים להם למעלה מ-4 מיליון ₪ והנתבעים טענו כי התובעים חייבים להם כספים. הנתבעים תבעו גם פיצויים בגין אובדן רווחים שנבע מהפסקת עסקיהם עם התובעים. השופט פסק לטובת התובעים, וקבע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם לאובדן רווחים. השופטת קיבלה את הרישומים החשבונאיים של התובעים כמדויקים, וקבעה כי הנתבעים חייבים לתובעים 4,808,836 ש"ח, לאחר ניכוי סכומים מסוימים. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים זכאים לזיכויים בסך 438,958 שקל, והותירה חוב בסך 4,369,878 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משפטית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום. השופטת חייבה את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסכום זה, וכן בשכר טרחת עורכי דין בסך 50,000 ₪.