תא"ק 1117401/09

תקציר

פסק הדין דן בתחרות בין זכות חוזית בלתי רשומה לקבלת תמורה ממכירת מקרקעין לבין שעבוד זמני המוטל על הקרקע. הזכות החוזית היא בבעלות תמר, אשר הגיעה להסכם גירושין עם המבקשת לפיו האחרונה תעביר עד 700,000 ₪ מתמורת מכירת דירתם המשותפת לראשונה. בינתיים הטיל אנגל עיקול על הדירה להבטחת פירעון חובו של המבקש כלפיה. בית המשפט מגיע למסקנה כי מאחר שהשעבוד של אנגל הוא סעד פרוצדורלי, אין הוא יכול להקנות לה זכויות מהותיות בנכס העולות על יתרת זכויותיו של המבקש בו. זאת ועוד, התחייבותו של המבקש כלפי תמר אינה התחייבות כללית אלא נוגעת במישרין לדירה הספציפית ולמכירתה, ולמעשה עולה כדי מכירת חלקו בדירה. לכן, לתמר יש אינטרס ספציפי בדירה, מה שהופך את זכותה להון העצמי בהסכם הגירושין לעדיפה על השעבוד המאוחר יותר של אנגל. מסקנה זו נתמכת גם על ידי חוק המטלטלין, המעניק עדיפות לבעל זכות בעסקה קודמת. טענתו של אנגל כי הזכות הנדונה אינה כסף אלא תמורה ממכירת הדירה ולכן אינה נכללת בהוראות החוק נדחית. בית המשפט קובע כי זכותה של תמר לסכום מסוים מתמורת הדירה היא זכות חוזית הקודמת לשעבוד אנגל בזמן וקשורה קשר הדוק לדירה עצמה. כתוצאה מכך, השעבוד של אנגל אינו יכול לתפוס כל סכום שימנע העברה של 700 אלף שקל לתמר. עם זאת, השעבוד יישאר על עודפי הכספים ממכירת הדירה לאחר ניכוי הוצאות, תשלום חוב המשכנתא והעברת הסכום הנ"ל לתמר. לבסוף, אנגל חויב לשלם למבקש 3,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות, שישולמו בתוך 30 יום.