עפ"ג 16369-07-18

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על הרשעתו וגזר דינו של שוטר שנמצא אשם בתקיפה ושימוש לרעה בכוח המשרה. הקצין הודה באישומים בהתבסס על כתב אישום מתוקן שנבע מעסקת טיעון. בית המשפט שקל את נסיבות המקרה, לרבות אופי העבירות, חוסר קבלת האחריות והיעדר האמפתיה שגילה המערער, ומצא כי הימנעות מהרשעת המערער אינה ראויה ומעבירה מסר שגוי. הכרעת הדין התייחסה גם לטענותיו של המערער בדבר ההשפעה הפוטנציאלית של ההרשעה על סיכויי הקריירה העתידיים שלו, והדגישה כי תפקידו של בית המשפט הוא לקבוע את העובדות ואת נאותות ההרשעה, בעוד שההשלכות על הקריירה של המערער צריכות להיבחן בנפרד על ידי הרשויות הרלוונטיות. זאת ועוד, דחה בית המשפט טענות לאפליה ואכיפה בררנית בהחלטה להעמיד לדין את המערער, תוך שימת דגש על נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה. לבסוף, גזר הדין אישר את העונש המותנה שהטיל בית משפט קמא, לרבות סעיף הנוגע לעבירת האיומים, וציין כי בית המשפט היה ער לסיווגה של העבירה כעוון. ככלל, הערעור נדחה במלואו, ואישר את ההרשעה ואת גזר הדין כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא.