דב"ע מו/97 - 3

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על פסק הדין של החלטת בית הדין האזורי בתל אביב לדחות תביעה מחוסר סמכות בינלאומית ומקומית. מקורה של התביעה בחוזה עבודה שנחתם בין עובד המערערת לבין החברה המשיבה בגין עבודתו של העובד בדרום אפריקה. החוזה נחתם בישראל, וקבע כי יחול החוק הישראלי, וכי כל מסמך משפטי יוגש בכתובת החברה בדרום אפריקה. כאשר החברה הפסיקה את עבודתו של העובד, הוא הגיש תביעת נזיקין בבית הדין האזורי בתל אביב. החברה טענה כי לבית המשפט אין סמכות שיפוט שכן החוזה קבע כי מקום השיפוט יהיה בדרום אפריקה, ואירועי הסכסוך התרחשו שם. כמו כן, לחברה לא היו נכסים בישראל, כלומר פסק הדין לא יהיה ניתן לאכיפה. בית הדין המחוזי הסכים ודחה את התביעה. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי התביעה הומצאה כדין בישראל, והעניקה לבית הדין לעבודה סמכות. למרות שלבית המשפט שיקול דעת שלא לדון בתביעה, הקשר בין התביעה לישראל – לרבות החוזה שנחתם בישראל, הדין הישראלי החל והקשר של החברה לישראל – גוברים על הקשרים לדרום אפריקה. לפיכך, על בית הדין לעבודה לדון בתביעה. בנוסף, מכיוון שהעובד פוטר, ולכן נאלץ לחזור לישראל, יהיה זה לא צודק לכפות עליו להתדיין בדרום אפריקה.