ת"א 16218-12-24

תקציר

עניינו של תיק זה בסכסוך מקרקעין בין אורמקס יבנה בע"מ (המבקשת) לבין נווה יבנה בע"מ (המשיבה). אורמקס יבנה ביקשה צו מניעה שיחייב את נווה יבנה לספק להם את ייפוי הכוח הבלתי חוזר הנדרש להעברת הזכויות בנכס על שמם, כפי שנקבע בהסכם המכר. בית המשפט נעתר לבקשה, והורה לנווה יבנה למסור את ייפוי הכוח בתוך 14 יום, בכפוף להפקדת ערבות בסך 30,000 ₪ מאורמקס יבנה. הרקע לכך היה שאורמקס יבנה רכשה את הנכס מנווה יבנה תמורת 14 מיליון שקל, כאשר האחרונה לא מסרה את ייפוי הכוח ומסמכי העברה אחרים למרות שקיבלה את מלוא התשלום. נווה יבנה נימקה זאת בכך שאורמקס יבנה עיכבה תשלומים, מה שזיכה אותם לשמור את המסמכים עד שישולמו אגרות ופיצויים נוספים. עם זאת, בית המשפט מצא כי העיכובים לא היו משמעותיים וכי הסכם המכר עדיין תקף. עוד נקבע כי מטרת עיכוב המסמכים הייתה ללחוץ על אורמקס יבנה לשלם כספים נוספים, שניתן יהיה לאבטח באמצעים אחרים. בפסק דינו איזן בית המשפט בין סיכויי הצלחת תביעתה של אורמקס יבנה לבין הנוחות לצדדים. היא הגיעה למסקנה כי לאורמקס יבנה סיכויי הצלחה טובים, שכן הנכס לא הועבר, והנזק להם ללא ייפוי הכוח היה משמעותי. לעומת זאת, מתן ייפוי הכוח לא יגרום נזק מהותי לנווה יבנה, מה גם שהם כבר קיבלו את תמורת המכירה. בנוסף, בית המשפט הטיל ספק בתום הלב של נווה יבנה בהעלמת המסמכים ובטענותיהם להפסדים כספיים. ההחלטה הדגישה את דחיפות הבקשה ואת נחיצות הסעד, והעניקה צו מניעה למניעת פגיעה נוספת באורמקס יבנה. כמו כן, חויבה נווה יבנה לשלם שכר טרחה מופחת בסך 10,000 שקל בתוך 30 יום, ואילו על אורמקס יבנה לתקן את כתב התביעה כך שיכלול סעד הצהרתי. בית המשפט עודד את שני הצדדים לשקול משא ומתן לפשרה.