רע"א 7379/19

תקציר

בית המשפט בחן את בקשת רשות הערעור וקבע כי יש לדחותה, והגיע למסקנה כי אין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי פעל כדין, במיוחד בבואו לדון בשאלות של סמכות עניינית, החורגות מהעדפותיהם של הצדדים המעורבים ומטרתן להגביר את יעילות מערכת המשפט, להקצות תיקים לבתי משפט בעלי מומחיות מיוחדת ולהקצות תיקים מורכבים לשופטים מנוסים יותר. עיקרון זה מדגיש כי גם הסכמת הצדדים אינה יכולה להסמיך סמכות שיפוט אם הסמכות הבלעדית נתונה לגוף שיפוטי אחר, כפי שניתן לראות בפסק דין קודם של בג"ץ (בג"ץ 7829/15). לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות הקשורות לקופות גמל לפי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, בשל מומחיותו בענייני ביטוח לאומי, כפי שאושר במקרים קודמים כמו פרשת מנורה. אין די בהסכמת הצדדים להתייעלות כדי לשנות את גבולות השיפוט. במקרה הספציפי הזה, תביעתו של אליעזר נגד מקפת, אף שהיא מוגדרת כנזיקית, היא חוזית מהותית, וקשורה לתקנות קרנות הפנסיה. לפיכך, הסמכות נתונה לבית הדין לעבודה לפי סעיף 24(א)(3). יש לפצל את התביעות בין בתי המשפט, שכן בית המשפט המחוזי נעדר סמכות. טענתה של אליעזר לסמכות נגררת לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט נדחתה, שכן אופיין החוזי של טענותיה אינו אגב שאלות נזיקין. לפיכך הבקשה נדחית, ואליעזר חויב לשלם למקפת את הוצאותיה בסך 3,000 שקל.