ע"פ 470/83
פסק-דין עליון
תקציר
המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בסחר בסמים על סמך ראיות של סוכן סמוי משטרתי ונגזרו עליו חמש שנות מאסר. הערעור העלה חששות לגבי הוגנות המשפט, ובפרט השימוש בסוכנים סמויים והצגת רישומי הרשעות קודמות. בית המשפט העליון אישר את ההרשעה, תוך הדגשת הלגיטימיות של שימוש בסוכנים סמויים בתיקי סמים, תוך שהוא מזהיר מפני תמריץ מופרז המוביל למלכודת. בניגוד לארה"ב, בישראל אין כלל המתיר זיכוי על בסיס מלכודת, אך סוגיות כמו ראיות פסולות עשויות להוביל להקלה בענישה. בית המשפט לא מצא נזק משמעותי בעדותו של הסוכן או בראיות הרשעה קודמות, שכן הן נדחו או נחשבו בעלות השפעה מינימלית. גם הציטוט השגוי של העדות נחשב לחסר חשיבות, משום שההרשעה התבססה בעיקר על עדות ישירה אמינה של הסוכן הסמוי. משקלם המצטבר של הפגמים הנטענים במשפט לא הספיק כדי להפוך את הכרעת הדין, וחומרת עונשו של המערער נתפסה כראויה נוכח עבירותיו הקודמות ואופיו החמור של סחר בסמים. הערעור נדחה, ואישר הן את ההרשעה והן את גזר הדין.
חקיקה מקושרת
ע"פ 470/83 משה מורי נ' מדינת ישראל, עליון (9.1.1985)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.