עפ"א 18298-05-24

תקציר

פסק הדין מאריך את המועד להגשת ערעור, אך בסופו של דבר דוחה אותו לגופו של עניין. עניינו של הערעור בפרשנותו של סעיף 222(ב)(1) לחוק התכנון והבניה, הקובע את לוח הזמנים לביצוע צווי הריסה מנהליים. המערערים טענו כי הצו להריסת המבנה שלהם אינו תקף עוד, שכן הוא לא בוצע בתוך 60 הימים שנקבעו. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת פעלה בחוסר תום לב בכך שביקשה עיכוב ביצוע ואי עמידה בתנאים שנקבעו. כתוצאה מכך, נספרו 60 הימים לביצוע מיום החלטת בית המשפט הדוחה את בקשת המערער לבטל את צו ההריסה. כמו כן, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט קמא להאריך את המועד לביצוע הצו בשל הצורך בסיוע משטרתי, נוכח החשיבות הציבורית של אכיפת דיני התכנון והבנייה. השופט הדגיש כי התנהלותו של המערער, לרבות המשך הבנייה למרות צו ההריסה, מצדיקה גישה מחמירה. בסופו של דבר נדחה הערר, והובהר כי הצגת ההחלטה מאפסת את לוח הזמנים לביצוע צו ההריסה.