ס"ע 44805-02-10

תקציר

התובע, עובד חברת נמל חיפה הנתבעת, תבע לבטל את פיטוריו ולהחזירו, בטענה כי הדבר אינו חוקי. לחילופין, הוא ביקש פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש. התובע, עובד ותיק וסגן מבקר פנים, פוטר בעקבות תלונה של עובד אחר, כרמלי, שהאשים אותו בהעברת מסמכים חסויים אליו. ועדת בדיקה שהקימה החברה מצאה כי התובע אכן העביר את המסמכים והמליצה על נקיטת צעדים משמעתיים. בהמשך המליצה ועדת המשמעת של החברה על פיטוריו. עם זאת, התובע טען כי פיטוריו לא היו מוצדקים, וטען לפגמים פרוצדורליים בעבודת שתי הוועדות ולניגוד עניינים. עוד טען כי פיטוריו מנוגדים להסכם הקיבוצי, שחייב את הסכמת מנכ"ל החברה ויו"ר ההסתדרות לפיטורי עובדים מייסדים, והוא היה עובד מייסד. בית המשפט קבע כי בעוד שנוהלי הוועדות היו בדרך כלל הוגנים וסבירים, החברה אכן לא הצליחה להשיג את ההסכמה הנדרשת לפיטורי התובע, מה שהופך אותה לבלתי חוקית. למרות העבירה החמורה של התובע, בית המשפט הורה על פיצוי כספי בסך 300,000 ₪ במקום החזרה, בהתחשב בשירותו הממושך ובסבלנותה של החברה במהלך הליך הפיטורים. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת להשיב 7,150 ₪ שנוכו משכרה של התובעת בגין השימוש באינטרנט, שכן הדבר נעשה ללא התחייבות בכתב, ופסק לתובע הוצאות משפט בסך 25,000 ₪.