ע"א 2016/07

תקציר

התיק עוסק בשני ערעורים הנוגעים לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לסכסוך בין שמעון לוי (האחיין) לבין דודו, ששון לוי, הנוגע לעסקאות שונות. המחלוקות נסובו סביב חבותו של הדוד במניות במלון שלום, הלוואה שהעמיד האחיין וזכויות האחיין בפרויקט בית מפא"י. בתחילה קיבל בית המשפט המחוזי את טענות האחיין אך באופן חלקי, בעיקר בכל הנוגע לריביות על חובות. בית המשפט דחה את טענות הדוד בדבר התיישנות ושיהוי, וקבע כי קיימת הודאה משתמעת בחוב. עם זאת, בית המשפט שינה את שיעורי הריבית, ודחה את הריבית החודשית המצטברת של 2% שביקש האחיין לטובת ליבור + 1% רבעוני. לגבי ההלוואה, בית המשפט הכיר בקיומה אך ציין את הצורך באקטואר שיעריך תשלומים כלשהם. היא אישרה את זכויותיו של האחיין לאחזקה של 5% בפרויקט בית מפא"י, למרות תיעוד לא רשמי. שני הצדדים ערערו על תוצאות אלה – האחיין, שלא היה מרוצה מהערכת חסר של חישובי החוב והריבית; הדוד, חולק על קבלה וחלוקת תשלומים. ערכאת הערעור אישרה במידה רבה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך זיהתה צורך בבחינה נוספת של הקצאות התשלומים והזכויות בפרויקט בית מפא"י, והחזירה אותם לבית המשפט המחוזי להכרעה מפורטת. בית המשפט דחה את ההוצאות, ושיקף פסק דין מאוזן בתוך סכסוכים משפחתיים וכספיים מורכבים.