בג"צ 695/88

תקציר

הכרעת הדין הנדונה נוגעת לתחולתן של הוראות מעצר לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ובפרט בנוגע לסמכויותיהן של רשויות הצבא ובתי המשפט לעצור יחידים, והאם אלה כפופות להוראות חוק סדר הדין הפלילי (CPL), התשמ"ב-1982. העותרים טענו כי יש להחיל את הוראותיה הכלליות של התקשי"ר, ואילו המשיבים טענו כי המכון כולל הליכי מעצר ספציפיים, הפוטרים אותו מה-CPL. בג"ץ פסק לטובת המשיבים וקבע כי המכון אכן מתווה הליכי מעצר ייחודיים, ומעניק שיקול דעת לבתי המשפט הצבאיים. לדברי בית המשפט, ההוראות המיוחדות של בית המשפט העליון בנוגע להליכים לפני משפט ולמעצר ייחודיות מהמשפט הצבאי ונחוצות לתכליתו ולמבנהו. כיוון שכך, מוטב להשאיר את פרטי החלטות המעצר לשיקול דעתם של בתי המשפט הצבאיים המתמחים הללו, ואין לבחון אותם בבית המשפט העליון אלא אם כן יש ערעור על החלטה ספציפית. העתירה, בבקשה למתן צו מניעה על תנאי, נדחתה אפוא. בית המשפט הדגיש את היקפו המצומצם של פסק דינם, שהתמקד אך ורק בהליכי המעצר המפורטים במכון, ולא התייחס לעניינים אחרים שלא הועלו בעתירה.