ת"פ 1025/01

תקציר

השופט זיכה את הנאשם בשל ספק סביר סביב כוונתו וידיעתו על המצב. אמנם נכון שהנאשם היה מודע לכך שהוא מצלם מפגש אינטימי, אך קיימת אי ודאות האם ידע שמטרת הצילומים היא לסחוט את הרב. עד המפתח של התביעה, גרין, לא היה אמין, והודעותיו במשטרה הופרכו על ידי ראיות אחרות. גרין עזב את הארץ והתחמק מלרצות את עונשו שלו, מה שמעלה שאלות לגבי אמינותו ונאמנותו לחוק. השופט מצא כי אין זה סביר שגרין היה מודיע לנאשם על תוכנית הסחיטה, שכן הדבר היה מפליל את עצמו ומסתכן בסירובו של הנאשם, במיוחד בהתחשב ברקע הדתי השונה שלהם. אין כל ראיה לכך שהנאשם ידע את מטרת הסחיטה, ובהודעותיו של גרין במשטרה היו כזבים. משכך, פסק השופט לטובת הנאשם, והדגיש כי תיקים פליליים דורשים ודאות, שאינה קיימת בתרחיש זה. הנאשם זוכה, אך לתביעה יש זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.