עמ"ש 45587-04-17

תקציר

השאלה המרכזית בערעור זה היא פרשנות היקפו של ייפוי כוח. בית משפט קמא קבע, כי האם המנוחה העבירה כל זכות בחלקת מקרקעין לבנה, המשיב, באמצעות ייפוי כוח. עם זאת, שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, חולקים פה אחד על פרשנותו של בית המשפט קמא וקובעים כי ייפוי הכוח אינו מקנה למשיב זכות לבצע עסקה כלשהי במקרקעין הנדונים. המסמך, לטענתם, נועד אך ורק לשמור על זכויותיה של האם ברכושה ולא ניתן לראותו ככולל כל עסקה בסיסית - מתנה, מכירה או כל העברת זכויות אחרת - לצד שלישי כלשהו. יתר על כן, השופטים מדגישים כי ייפוי הכוח נעדר כל פירוט קונקרטי לגבי מהות העסקה והצדדים המעורבים, דבר הדרוש למילוי דרישת הכתב של סעיף 8 לחוק המקרקעין, ולכן אינו יכול להיחשב כעסקה תקפה על פי הדין העברי. בנוסף, ההתייחסות בייפוי הכוח לצד שלישי נתפסת כניסיון ליצור ייפוי כוח בלתי חוזר, ואינה מעידה על חובה כלשהי כלפי אותו צד שלישי. המשיב חויב לשלם את הוצאותיהם ושכר טרחת עורך דינם של המערערים, בסך 40,000 ₪ בתוספת מע"מ.