ת"א 5242/08

תקציר

המחלוקת נסובה סביב מכירת דירה, כאשר הקונה התובע והמוכר הנתבע ערכו מזכר הבנות. בנוגע לתוקפו של זיכרון הדברים התעוררו מספר שאלות, ובהן האם הנתבעת אולצה לחתום עליו, האם הייתה לה סמכות לחתום בשם בעלה הגרוש והאם זייפה ייפוי כוח. בית המשפט לא מצא ראיות לכפייה, וטענת הנתבעת כי היא זכאית לחתום בשם בעלה הגרוש נדחתה, כמו גם טענתה לזיוף. נקבע כי התזכיר אינו רק שלב ביניים במשא ומתן אלא הסכם משפטי מחייב. עם זאת, טענת הנתבע כי ייפוי הכוח זויף לא הוכחה. בית המשפט הורה על אכיפת התזכיר והורה לתובעת לשלם את התמורה לנתבעת כאמור. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע פיצויים מוסכמים, וכן הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ומיום 17.8.2011.