תו"ב 52063-07-21

תקציר

הנאשם הורשע בביצוע עבירה של שימוש אסור ללא היתר, הנופלת תחת סעיף 243(ה) לחוק התכנון והבניה. הכרעת הדין התבססה על הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום. מדובר ביחידת מגורים דו-מפלסית של הנאשם, שעל פי היתר הבנייה הייתה אמורה לשמש כדירת מגורים אחת אך במקום זאת שימשה כשתי יחידות דיור נפרדות ועצמאיות. שימוש בלתי מורשה זה נמשך מספר שנים והביא לבנייה נוספת של 25 מ"ר. בית המשפט שקל את הערכים החברתיים המוגנים הנפגעים מן העבירה, לרבות תקינות ההליך התכנוני, שלום הציבור, שוויון וכיבוד החוק. נמצא כי חומרת הפגיעה הייתה בינונית, בהתחשב בגודל הנכס ובהיעדר הוכחת רווח כלכלי. לאחר בחינת מדיניות הענישה בעבירות דומות, קבע בית המשפט את טווח הענישה ההולם בין 20,000 ל-50,000 ₪, לצד עונשים נוספים. גורמים שנלקחו בחשבון בגזר הדין של הנאשם כללו הודאה באשמה, אופייה הקל יחסית של העבירה, ומאמציו של הנאשם להסדיר את השימוש ברכוש. בשל נסיבות אלה הטיל בית המשפט קנס בסך 20,000 ₪, שישולם בתשלומים, בצירוף דמי התחייבות בסך 40,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות נוספות, וצו התאמת הנכס להיתר, שיירשם בפנקסי המקרקעין. כמו כן ניתנה לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.