ת"א 63776-12-18

תקציר

בית המשפט מצא את הנתבעת, המיוצגת על ידי מדינת ישראל, אחראית להתנהלות רשלנית של שוטריה, שהביאה למותו של המנוח. פעולות השוטרים חרגו מסטנדרט ההתנהגות הסביר והמקצועי המצופה מהם בעת מעצרו של חשוד בשוד בנק. במקום לפעול על פי הנהלים ו"להקפיא את המצב", ניסו השוטרים בפזיזות לעצור את החשוד באופן מיידי, מה שהוביל להסלמה מהירה ואלימה. חוסר המקצועיות של השוטרים, חוסר ההיערכות ואי קיום הנהלים הביאו למותו הטרגי של החשוד. בית המשפט מצא סתירות ואי אמיתות גם בעדויות הקצינים, אשר הטילו ספק בטענתם להגנה עצמית. כמו כן, בית המשפט קבע כי המנוח לא החזיק סכין בעת הירי, בניגוד לגרסת המשטרה לאירועים. השוטרים גם לא ניהלו חקירה ראויה, וגרמו נזק ראייתי, שהעביר את נטל השכנוע אל הנאשם. בית המשפט ייחס למנוח 40% אשמה בשל מעשיו ומצבו הנפשי, ואילו 60% הנותרים יוחסו לנאשם. מבחינת פיצויים, פסק בית המשפט 314,627 ₪ בגין אובדן השתכרות, בהנחה שהמנוח היה בעל משכורת חודשית של 4,000 ₪. סכום זה חושב על בסיס פסק דין פינץ' לנפטר ללא תלויים. בית המשפט פסק גם 1,000,000 ₪ עבור כאב וסבל ותוחלת חיים מקוצרת, וכן 15,000 ₪ עבור הוצאות קבורה. בניכוי אשמתו התורמת של המנוח, סך הפיצויים שנפסקו עמד על 797,776 ₪, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מסכום הפיצוי. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים והוא מחייב אותם.