ע"א 4337/02

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, ניתן פסק דין משמעותי בנוגע לסכסוך שכירות בין ירמיהו עיני חברה לבניין בע"מ (עיני), קו-אופ צפון היפרמרקט רשתות שיווק בע"מ (קו-אופ) ושופרסל קינן וביזמן בע"מ (שופרסל). קו-אופ חכרה חלק מהמבנה המסחרי של עיני מתוך כוונה להקים סופרמרקט; עם זאת, שופרסל, השוכרת הקודמת, עיכבה את פינוי המקום, מה שהוביל לעיכובים נוספים בהשתלטות הקו-אופ. הסכם השכירות איפשר לעיני "הארכת חסד" של 90 יום בגין עיכובים, שלא ייחשבו להפרה, אך קו-אופ טענה כי מרגע שהעיכוב חרג מתקופה זו, הפיצוי צריך לכלול את 90 הימים הראשונים. בית המשפט העליון הסכים עם קו-אופ, וקבע כי הפיצוי צריך לכסות את מלוא השיהוי, כולל תקופת החסד, בסך 500,000 ₪. זאת ועוד, בית המשפט זיהה טעות בפסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי בעניין דמי השכירות מיולי 1997, וקבע כי על קו-אופ לשלם לעיני 78,090 ₪ בתוספת מע"מ בגין אותו חודש. שופרסל נשאה באחריות חלקית לשיפוי עיני בשל העיכוב בפינוי המקום. בית המשפט הבהיר את פערי הריבית והצמדה לסכומים שנפסקו, ומנע "שערוך כפול". כל צד חויב לשאת בהוצאות המשפט שלו. פסק הדין מדגיש את הפרשנויות החוזיות המדויקות ואת האחריות של צדדים בהסכמי שכירות כאשר מתרחשים עיכובים.