ב"ל 13527-12-19

תקציר

הדיון נסוב סביב השאלה האם התובעת, מורה, חוותה פגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק בשל עמידתה והליכתה הממושכת תוך כדי הוראה. תיאוריית המיקרוטראומה מכירה באינספור פציעות זעירות הנגרמות על ידי פעולות פיזיות חוזרות ונשנות, אשר בסופו של דבר פוגעות ביכולתו של האדם לעבוד. בית המשפט מקבל כי עבודתו של התובע כללה עמידה לא סטטית והליכה קצרה ומקוטעת בחלל מצומצם, ובכך מספקת את הבסיס העובדתי לתיאוריית המיקרוטראומה. עם זאת, לא ניתן היה לאשר את משך עמידתה המדויק בכל יום. התובע לימד בין 3 ל-4.5 שעות ביום, מה שמתורגם לעמידה של כ-2.5 עד 3.75 שעות במהלך השיעורים. בהתחשב בהפסקות ובעבודתה באותן שעות, מגיע בית הדין למסקנה כי התובעת עבדה בין 2.5 ל-3.75 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. השופט קובע כי התובעת הביאה ראיות מספיקות כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי לקביעת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה לבין מחלת דליות. ההחלטה על מינוי מומחה תימסר בנפרד.