עת"מ 61374-12-17

תקציר

המכרז, שנועד להכשיר קרקע לבנייה למגורים, פורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל והעותרת, אולניק שירותי איכות הסביבה, טענה כי הצעתה נדחתה באופן לא הוגן. עיקר הוויכוח נסוב סביב דרישות הסף שהציבה רמ"י, ובפרט בנוגע לניסיון מוכח בחקירה ושיקום קרקעות מזוהמות. אולניק טענה כי הפרויקט שלה באתר מפעל איתנית בנהריה היה צריך להתקבל כניסיון תקף, שכן מדובר בטיפול בקרקע מזוהמת באסבסט. עם זאת, בית המשפט מצא כי תנאי המכרז ברורים וכי רק פרויקטים הכוללים את 85 החומרים הרשומים בחוברת ערכי הסף של מינהל מקרקעי ישראל ייחשבו תקפים. מאחר שאסבסט לא היה אחד מחומרים אלה, ניסיונו של העותר לא היה רלוונטי. כמו כן, בית המשפט אישר את פרשנותה של רמ"י לחובת המכרז להוכחת פרויקטים שהושלמו, וקבע כי העבודה שביצע הזוכה, ערה י.ד., באתר פסולת בנתניה, עמדה בתנאים הנדרשים. הפרויקט כלל טיפול ושיקום קרקע מזוהמת, ולמרות שהקרקע נותרה בסופו של דבר באתר, הוא אושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. בית המשפט הדגיש כי תפקידו אינו להחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים, אלא לבחון את סבירות החלטותיה. בהיעדר שבר מהותי לטענות העותר, דחה בית המשפט את העתירה ופסק למשיבים הוצאות בסך 70,000 ₪.