עמ"נ 25000-02-17

תקציר

פסק הדין דן בפרשנות הליך בחינת בקשות מקלט בישראל. הנוהל מתווה שלושה מסלולים: דחייה על הסף, בחינה מקוצרת ושימוע בפני מליאת הוועדה המייעצת. המסלול השני, בחינה מקוצרת, אינו מוביל אוטומטית לדחייה והוא מוכרע על ידי מנכ"ל המשיב. החלטת המנכ"ל מתבססת על המלצות יחידה ייעודית ויו"ר הוועדה המייעצת, שניהם בעלי הכשרה לטיפול בבקשות מקלט. בית המשפט מסכים עם ההערכה כי טענת המערער נעדרת תשתית עובדתית מינימלית לקבלתה, גם כאשר היא מתפרשת באופן מקל לאור האתגרים הניצבים בפני מבקשי המקלט. המערערת, הטוענת לזהות אורומו אתנית ולפעילותה הפוליטית בחזית לשחרור האורומו (OLF), אינה מספקת ראיות משכנעות לזיקתה התרבותית ולידיעתה במנהגי האורומו ובשפתם. בנוסף, גרסתה לאירועים מכילה סתירות ושאלות ללא מענה, מה שמקשה על קבלת הנרטיב שלה. הכרעת הדין בוחנת גם את פעילותה הפוליטית של המערערת ומוצאת כי גם אם טענותיה בדבר השתתפותה ב-OLF היו נכונות, הנסיבות אינן מצביעות על חשש מבוסס לרדיפה. בית המשפט מכיר בהפרות זכויות האדם שביצעה ממשלת אתיופיה נגד חברי ה-OLF, אך מציין כי חברים זוטרים שלא השתתפו בלחימה או משכו תשומת לב עוינת אינם נמצאים בדרך כלל בסיכון. פעילותה של המערערת הייתה מינימלית, מוגבלת לחלוקת עלונים, והיא עזבה את אתיופיה כחוק ולא היה לה קשר עם הקרן במשך שנים רבות. באשר לטענתה של המערערת כי אביה נכלא ונהרג בשל פעילותו ב-OLF, בית המשפט קובע כי קשר משפחתי לבדו אינו עילה מספקת למקלט, מה גם שהאירועים הנטענים התרחשו לפני למעלה מ-14 שנה. המערערת גם אינה מצליחה לבסס את טענתה להיותה פליטה במקום, שכן אמינות פעילותה הפוליטית בארגון הצלה אתיופי מוטלת בספק. חוסר הבהירות לגבי הארגון ופעילותה שלה בתוכו, יחד עם הסבריה המעורפלים, מעלים ספקות לגבי מניעיה. כמו כן, בית המשפט דוחה את הטענה כי למבקש המקלט צריכה להיות גישה לחוות הדעת של היחידה לטיפול במבקשי מקלט לפני קבלת החלטה, שכן למבקש המקלט כבר יש גישה לכל החומר המשמש בתהליך קבלת ההחלטות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים מצווים לעזוב את ישראל עד למועד שנקבע. פסק הדין אינו חייב בהוצאות כלשהן, והפיקדון של המערערים יוחזר להם.