עמ"נ 59261-06-14

תקציר

במקרה זה נדחה הערר על החלטת ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה במחוז תל אביב. המחלוקת נסבה על תחולת היטל השבחה על בניינים עם דירות גן על הגג, ובפרט לגבי דירה בקומת הקרקע של בניין ברחוב טשרניחובסקי 8 בחולון. המשיב מס' 2, שהיה בתחילה הבעלים של הדירה אצל המשיב מס' 1 אך העביר את חלקו במסגרת הסכם גירושין, ערער על היטל ההשבחה שהוטל על העסקה בהתבסס על שני תיקונים לתכנית המתאר של חולון שהתירו הרחבת זכויות הבנייה על הגג. ועדת הערר תמכה בעמדת המשיב וקבעה כי ההיטל בטל משום שרק בעל דירת הגג נהנה מההשבחה, ולא המשיב שהיה בעל הדירה בקומת הקרקע. היו"ר ציין כי המשיבים לא יכלו לנצל בפועל את זכויות הבנייה על הגג; מכאן, שהיטל ההשבחה צריך לשקף את החלק התכנוני המיוחס רק למי שנהנים, ולא את הבעלות הקניינית. הוועדה המקומית טענה כי ההיטל צריך לחול על כל בעלי הנכסים באופן יחסי כחלקם ברכוש המשותף, בהתבסס על "הסכמה מכללא" של העברת זכויות בין בעלי דירות גן ודירת גג, אך לא הצליחה לבסס זאת בראיות מוצקות. עוד ציין היועץ המשפטי לממשלה כי כל היטל צריך להיות רק על דירות שחוו עליית ערך בפועל מהתוכנית. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את החלטת ועדת העררים, והדגיש את הצורך בראיות קונקרטיות להסכמה והשבחה להיטלים אלה. הוצע כי ניתן יהיה לפתח טופס סטנדרטי לבירור חבויות והסכמות למקרים קשורים עתידיים, ובכך להתאים את דיני הקניין לדיני התכנון בצורה יעילה יותר ולהימנע מהתדיינות משפטית כזו בעתיד. בית המשפט פסק למשיבים הוצאות ודחה את ערעור הוועדה המקומית.