עב"ל 35047-08-13

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את ערעורה של מערערת שטענה כי אירוע חריג בעבודה הוביל לאוטם המוחי שלה. המערערת נדרשה להוכיח שהתרחש אירוע חריג, אשר תרם למצבה, וקשר אותו באופן סובייקטיבי לניסיונה אך נתמך בראיות אובייקטיביות. על אף שבית הדין האזורי מצא בעבר כי האירוע, שכלל מעשי קונדס מצד ילדים, לא חרג באופן משמעותי מאירועים שגרתיים של מורה, טען המערער כי הוא גרם לרמת כעס ולחץ חסרת תקדים. מעדותה עולה כי אי ציות חוזר ונשנה של התלמידים, בתוספת היעדרותה של המנהלת, הובילו למצוקתה הנפשית יוצאת הדופן. עדותה של לודה תמכה בטענת המערערת בכך שהראתה את מצוקתה מיד לאחר האירוע. בנוסף, מסמכים רפואיים מאותו יום הצביעו על הופעת כאבים ותסמינים התואמים את גרסתו של המערער. למרות היעדר ראיות רפואיות מפורשות הקושרות את האירוע ישירות לאוטם המוחי, בית המשפט הכיר בקרבה זמנית בין האירוע לבין האירוע הבריאותי, דבר המצדיק חקירה נוספת. לפיכך, הורה בית המשפט להחזיר את התיק לבית הדין האזורי למינוי יועץ רפואי מומחה שיעריך את הקשר הסיבתי בין אירוע העבודה לבין האוטם. הערעור התקבל, ונפסקו למערערת הוצאות, שישולמו תוך פרק זמן קצוב, תוך הדגשת הצורך בפתרון מהיר.