בג"צ 7954/12

תקציר

השופט בחן את העתירה ואת התגובות והחליט כי ישנן מספר סיבות מדוע יש לדחות את התביעה ללא כל דיון נוסף. ראשית, חובותיה של העותרת מקוזזות במסגרת הסדרים כלליים בין ישראל לרשות הפלסטינית לאספקת חשמל, ולא באופן פרטני כטענת העותר. משכך, אין תחרות ישירה בין העותר לבין המשיב הראשון, ויש לדחות את העתירה מטעמים אלה בלבד. שנית, עניינה של העותרת הוא באמת בהליך ובפרשנות של יישום נוהל הקיזוז כפי שהוסכם בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית. בית המשפט ציין כי ככלל הוא נמנע מלהתערב בעניינים הקשורים ליחסי החוץ ולרשות המבצעת, ויעשה זאת רק במקרים חריגים. שלישית, מתנהל משפט בבית משפט אחר הנוגע לאותו חוב כספי, המהווה סעד חלופי לעותר. יתר על כן, נראה כי העותר הביא את התיק לבג"ץ כדי להשפיע על הליכי משפט נוסף בבית משפט השלום, דבר שאינו סיבה מוצדקת לבג"ץ לקבל את העתירה. לבסוף קבע השופט כי העותר התמהמה בהגשת התביעה, שכן הניכויים החלו בשנת 2010 והתנגדות העותר נדחתה בשנת 2011. מכל הטעמים הללו החליטה השופטת כי יש לדחות את העתירה ללא כל דיון נוסף, ואין צורך בצו ביניים. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפט שלהם.