סע"ש 38228-03-13

תקציר

התובעת, מזכירה שהועסקה על ידי הנתבעת במשך חמש שנים, תבעה את מעסיקה בתשלומים שונים הקשורים לפיטוריה. הנתבעת אישרה לתובע לקחת יום חופש אחד, תשעה באב, בעת שהיה בחופשה בת שלושה שבועות בחו"ל, אך התובע נטל ימי חופשה נוספים ללא אישור בתקופה זו. עם שובו ביקש הנתבע מהתובעת הסבר, אך לא הסתפק בתשובתה והחליט לפטר אותה. התובעת טענה כי הנתבע אישר לה לצאת למספר ימי חופשה וכי הפיטורים לא היו צודקים, ואילו הנתבעת טענה כי התנהגותה של התובעת היוותה הפרת משמעת חמורה. בית הדין מצא כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים מהתובע. לפיכך, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 21,087 ₪, בניכוי 5,579 ₪ שכבר שולמו, עבור יתרה בסך 15,508 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום 1.11.2012. בנוסף, קבע בית הדין כי התובעת זכאית להודעה מוקדמת על פיטורים, ומאחר שלא קיבלה כל תשלום עבור חודש אוקטובר 2012 מעבר ל-500 ₪, הנתבע חייב לה 1,289 ₪ עבור יתרת תקופת ההודעה המוקדמת. עוד קבע בית הדין כי התובעת זכאית לדמי חופשה בגין שלוש שנות עבודתה המלאות האחרונות, בסך כולל של 2,262 ₪. עם זאת, השופטת לא מצאה לטובת תביעת התובעת לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, שכן מהראיות עולה כי ניתנה לה הזדמנות לחלוק את תפקידה והנתבע פעל במסגרת סמכותו הניהולית. התובעת תבעה גם פיצויים בגין אי הפרשה לקופות גמל, אך בית המשפט דחה טענה זו לאחר שהנתבעת הציגה ראיות לתשלומים ששולמו לקרן הפנסיה של התובעת. התובע גם תבע תחילה דמי הבראה, אך זנח טענה זו במהלך הדיון. מאחר שהתביעה התקבלה באופן חלקי בלבד, פסק בית המשפט לתובע 3,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שישולמו בתוך 30 יום. הנתבע חויב לשלם את כל התשלומים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יצטברו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין.