בר"מ 3574/22

תקציר

עולה, מבקשת מס' 2, ממולדובה נכנסה לראשונה לישראל בשנת 2011 עם היתר עבודה ויצאה ממנה בשנת 2016. בשנת 2017 היא נכנסה מחדש למדינה באמצעות דרכון רומני מזויף ונשארה לאחר שאשרת התייר שלה פגה. היא ואזרח ישראלי, המבקש מס' 1, הגישו בקשה למעמד של בן זוג בשנת 2018, אך נדחו בשל חוסר עקביות בראיונות והיעדר ראיות התומכות בקשר הנטען ביניהם. החלטה זו אושרה הן על ידי בית הדין לעררים והן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, והובילה את המבקש להגיש ערעור סופי. העתירה, שנדונה בבג"ץ, ביקשה לערער על פסקי הדין הקודמים בטענה שהערכאות הנמוכות יותר לא שקלו ראיות לקשר ביניהם. עם זאת, שופט בג"ץ דחה את הבקשה, בנימוק של היקף ההתערבות המצומצם במקרים כאלה והסכים עם הערכאות הקודמות כי נראה כי היחסים אינם כנים. השופט אף האריך את מועד יציאתה של המבקשת לצורך ארגון יציאתה וקבע כי בקשת רשות הערעור אינה ראויה, בהתחשב בבחינת הראיות בערכאות הנמוכות יותר. ההחלטה לשלול את מעמדם הזוגי של המבקשים ולחייב את יציאתם מישראל עמדה בעינה.