ע"א 3997/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך ארוך שנים על חלקת אדמה ביפו שבבעלות הווקף המוסלמי של יפו. חבר הנאמנים של נכסי ההקדש המוסלמי, שמונה על ידי הממשלה, פועל כמנהל הנכס האמור. בשנת 1973 התקשר הוועד בחוזה למכירת החלקה לחברת יוסי בע"מ לצורך העתקת בית קברות צמוד לחלקה ובניית מגורים לקהילה המוסלמית על הקרקע שפונתה. החוזה הותנה במספר תנאי השעיה, לרבות קבלת אישורים מסוימים. עם זאת, בעקבות התנגדות של חלק מהתושבים המוסלמים, החוזה לא יצא אל הפועל. חבר נאמנים חדש, שמונה ב-1978, ביקש לבטל את החוזה, מה שהוביל להתדיינות משפטית ממושכת. בסופו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את תביעת המועצה, ובית המשפט העליון, בפסק דין משנת 1996, אישר החלטה זו. בית המשפט העליון קבע כי החוזה תקף, שכן הוא עומד בכל דרישות החוק ומשרת מטרה לגיטימית לטובת הקהילה המוסלמית. היא דחתה את טענות הדירקטוריון בדבר אי קיום תנאי ההשעיה, והדגישה כי הדירקטוריון החדש עצמו הפריע לביצוע החוזה. כמו כן, בית המשפט פירש את הדינים הרלוונטיים כך שיאפשרו לוועד להשתמש בהכנסות מהמכירה לבניית מגורים, והבהיר את משמעותו של פסק דין "סופי" כמשמעותו בחוזה. פסק הדין חיזק את עקרון קדושת החוזה, והדגיש כי שינוי בהרכב הדירקטוריון אינו מצדיק ביטול מההסכם. הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה, והמועצה חויבה לכסות את הוצאות המשיבים.