ס"ק 33270-11-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענות ההסתדרות כי חברת נס הפרה את זכות העובדים להתארגן ולשבות, בכך שהזמינה את העובדת דבורה אליאסיף לשימוע לפני פיטורים, בשל פעילותה הארגונית בוועד העובדים. החברה לא הייתה צריכה לעשות זאת, והיא הייתה צריכה להמשיך לעבוד מבלי לתת דין וחשבון. זוהי פגיעה בזכויות קולקטיביות ובזכויות הפרט. באשר לעובדים רענן כהן וגלב גלזקוב שעבדו בהדסה, בית המשפט קובע כי מעשיו של כהן - סירוב לתקן עגלות מחשב ישנות ושיבוש מערכת העזרה של דסק - היו צעדים ארגוניים לגיטימיים בסכסוך קיבוצי. עם זאת, שינוי סיסמאות על ידי גלזקוב ללא רשות ואי חשיפתן אינו התנהגות ארגונית מוגנת. בית המשפט מורה לאפשר לרענן כהן להמשיך לעבוד באתר הדסה, אך אינו מוצא עילה להתערב בהחלטה להרחיק את גלב גלאזקוב. בית הדין מדגיש כי מבנה ההעסקה המורכב בין נס, לקוחותיה (לרבות הדסה) לבין העובדים, אינו שולל את זכויותיהם הקיבוציות של העובדים. לפיכך, טענתה של הדסה כי היא יכולה לשלול זכויות אלה משום שאינה המעסיק, אינה מתקבלת על הדעת. גם הבאת עובדים אחרים במקום עובדים שובתים אינה מקובלת ופוגעת בדיני העבודה. פסק הדין מדגיש את הצורך בדיאלוג קיבוצי ובמשא ומתן לפתרון הבעיות באתרים השונים בהם עובדים עובדי נס, ומציע לצדדים לערב מגשר שיסייע במשא ומתן זה. ההחלטה תקפה לכאורה ורק להיקף הסעד הזמני בסכסוך קיבוצי. על הצדדים להודיע לבית המשפט תוך שלושה ימים על מה שהם דורשים, אם בכלל, מה שאומר שההליך טרם הסתיים. לא יהיה צו להוצאות, ולכל צד יש שבעה ימים לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.