ת"א 33173-08-18

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות רשת שניצל בשני הליכים נפרדים (33173-08-18 ו-13653-09-18) נגד בני הזוג שניצל-חמיסה מחוסר ראיות ותשתית עובדתית. הטענה הראשונה, שעניינה הפרת סימן מסחר, נדחית משום שרשת שניצל לא הביאה ראיות לקיומו של הסכם המחאה שיקנה לה את הזכויות בסימן המסחר הנדון. גם אם היו קיימות ראיות כאלה, עדיין התביעה הייתה נדחית מאחר ובני הזוג השתמשו בתום לב בסימן המסחר הלא רשום לפני בקשת הרישום של רשת שניצל. בנוסף, גם הטענות המבוססות על סימני המסחר הרשומים נדחות משום שבית המשפט עשוי לפסוק נגד תוקפם המהותי. גם התביעות בגין גניבה ופגיעה במוניטין נחשבות משוללות כל בסיס עובדתי או משפטי. התביעה השנייה נסובה בעיקר סביב עוולת גניבת העין, כאשר רשת שניצל טוענת כי בני הזוג עשו שימוש שלא כדין בסימן המסחר שלהם. בית המשפט מגיע למסקנה כי סימן המסחר המדובר הוא תיאורי ואינו ניתן להגנה, ורשת שניצל לא סיפקה ראיות מספיקות כדי להוכיח כי רכשה "אופי מבחין" שיבדיל אותה מעסקים אחרים. לפיכך, גם התביעה לגניבת עין נדחית. מאחר שהתביעות המהותיות נכשלות, נדחית גם התביעה לעשיית עושר ולא במשפט, שכן היא אינה עומדת בדרישות הקבועות בחוק. יתר על כן, גם טענותיהם הנגדיות של בני הזוג בגין תיאור כוזב ותחרות בלתי הוגנת אינן מטופלות בשל חוסר הצדקתן. לבסוף, בית המשפט מקבל את טענת בני הזוג כי יש למנוע מרשת שניצל לרשום את סימן המסחר שלהם משום שהוא תיאורי ולא רכש אופי מבחין. לפיכך, רישום סימן המסחר נחשב שגוי מיסודו, וגם התביעה השנייה נדחית. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, ולא ניתן צו להוצאות.