ב"ל 1164/10

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תביעה שהגיש אדם נכה, שהוכר בשיעור נכות של 75%, כנגד שיטת חישוב גמלת הנכות הכללית של המוסד לביטוח לאומי. התובע טען כי אין לכלול את ההטבות שהוא מקבל מפוליסת ביטוח חיים בשל מצבו הרפואי כהכנסה בעת קביעת קצבת הנכות שלו. בתוך כך, טען המוסד הנתבע כי הכנסה זו, העולה על סכום הקצבה החודשית המלאה, צריכה להיות מנוכה מהקצבה, שכן היא נופלת בגדרו של סעיף 202(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי. שאלת המפתח שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם תגמולי הביטוח מהווים "הכנסה" כהגדרתה בחוק. בית המשפט הפנה לסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי ובפקודת מס הכנסה, לרבות ההוראות לניכוי מקצבת נכות והגדרת הכנסה. היא התייחסה גם לפסקי דין קודמים במקרים דומים, שקבעו כי יש לראות בתשלומים תקופתיים מפוליסות ביטוח הכנסה הניתנת לניכוי. מאחר שנמצא כי הכנסותיו של התובע מפוליסת ביטוח החיים הינן הכנסה חודשית שאינה נובעת מעבודה או משלח יד, פסק בית המשפט לטובת הנתבעת. כתוצאה מכך, יש לנכות את תגמולי הביטוח מיתרת קצבת הנכות של התובע, הכוללת תלויים נוספים. פסק הדין הדגיש את העיקרון נגד כפל הכנסה והבהיר כי התיקונים האחרונים במנגנוני הניכוי בחוק הביטוח הלאומי לא שינו את ההוראות הרלוונטיות למקרה זה. לא היה צו להוצאות, ולכל אחד מהצדדים יש אפשרות לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.