עמ"נ 28710-10-11

תקציר

המחלוקת בין בעל תחנת דלק לבין עיריית תל אביב נסובה סביב הארנונה שנגבית בשנת 2010 עבור האזורים השונים בתחנה. בעלת הבית התנגדה לשומת המס וערערה לוועדת הערר כאשר התנגדותה נדחתה. על החלטת ועדת הערר, שהיטיבה עם העירייה, הוגש ערעור נוסף לבית המשפט. המערערת טענה כי אזורים מסוימים אינם חייבים בארנונה, לרבות מכלי דלק תת-קרקעיים, שטחים מקורים ואזור פריקת דלק. הם גם ביקשו פטור לבניין שנותר במצב מעטפת. בנוסף, המערערת חלקה על מדידת השטחים החייבים במס שהציגה העירייה. בית המשפט, שהתערב בהחלטה רק בשל נסיבות חריגות, קבע כי החלטת ועדת הערר למסות את השטחים המכוסים הייתה סבירה ולא ניתן להתערב בה. זאת ועוד, המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין טענותיה בדבר אזור פריקת הדלק והמבנה במצב מעטפת. המדידה של העירייה נמצאה תקפה, וטענות המערערת בדבר מיסוי כביש חיצוני נדחו. משכך, נדחה הערר, והמערער חויב לשלם לעירייה הוצאות בסך 7,000 ₪.