בש"פ 144/19

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי: בש"פ 144/19 יוסף קנפו ואח' נ' מדינת ישראל** **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר ביטל החלטת בית משפט שלום לשחרור המבקשים לחלופת מעצר בית מלא, והורה על הזמנת תסקיר מעצר וקביעת דיון נוסף. בית המשפט העליון (כב' השופט נ' הנדל) דחה את הבקשה. **העובדות הרלוונטיות:** ההחלטה נוגעת לבקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הפכה החלטת בית משפט השלום. בית משפט השלום שחרר את המבקשים לחלופת מעצר בית מלא. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי יש להזמין תסקיר מעצר ולקבוע דיון נוסף, ועד להחלטה בעניין, יהיו המבקשים במעצר. הסכמת הצדדים קיימת לגבי קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות בכתב האישום: התפרצות למגורים לביצוע עבירה, גניבה, החזקת מכשירי פריצה וקשירת קשר לעשות פשע (אחרונה ביחס למבקשים 1 ו-2 בלבד). ההתפרצות בוצעה לבית במושב, השייך לאישה בת 72 המתגוררת לבדה. נערכו סיורים מוקדמים במקום על ידי חלק מהמבקשים ואחרים. **המסגרת המשפטית והדיון:** 1. **סמכות בית המשפט להזמין תסקיר מעצר:** * **עקרון יסוד:** בית המשפט העליון מדגיש כי הזמנת תסקיר מעצר נתונה לשיקול דעת רחב של בית המשפט, וכן לבית משפט הערר. זהו "כלי חשוב" בהליך קבלת ההחלטות בענייני מעצר. * **הסוגיה:** השופט הנדל מעלה שאלה לגבי השאלה האם "חובה" על בית המשפט של המעצר להזמין תסקיר, וסבור כי שאלה זו עלולה להטעות. אין מדובר בחובה, אלא באפשרות הנתונה לשיקול דעת. * **ההיגיון:** אין מקום להזמין תסקיר כאשר הוא לא יקדם את יכולת בית המשפט להחליט. לעומת זאת, יש מקום להזמינו כאשר הוא עשוי לסייע בהגעה ל"שורה התחתונה", במיוחד לנוכח הטווח הרחב שבין מעצר לשחרור בתנאים שונים. * **התייחסות לפסיקה:** בית המשפט מפנה לבש"פ 27/15 יונס נ' מדינת ישראל, אך מבהיר כי השאלה המוצגת בו עלולה להטעות. 2. **החלטת בית המשפט המחוזי כהחלטת ביניים:** * **הלכה למעשה:** בית המשפט העליון קובע כי החלטת בית המשפט המחוזי להזמין תסקיר מעצר אינה אלא "החלטת ביניים". * **הצדקה לערר:** בשל כך, בית המשפט מתקשה לקבוע שיש הצדקה להעניק רשות ערר בגלגול שלישי (ערר על החלטת המחוזי), ולקבוע כי בית המשפט המחוזי טעה. * **חידוש/הבהרה:** הדגש על כך שגם החלטה על הזמנת תסקיר, שהיא החלטת ביניים, אינה בהכרח פתוחה לערר רגיל, אלא רק ברשות, כאשר נדרשת הצדקה מיוחדת. 3. **ביקורת עצמית והניסיון השיפוטי:** * **הכלל:** שיקול הדעת הרחב להזמנת תסקיר אינו פוטר את בית המשפט מהצורך לבחון את הסוגיה ברצינות הראויה. * **הצורך בביקורת:** יפה כי בית המשפט יקיים "תהליך של ביקורת עצמית מעת לעת על סמך הניסיון המצטבר", תוך התייחסות למקרה הקונקרטי. * **חשיבות הניסיון:** הניסיון השיפוטי מלמד על מקומו של תסקיר המעצר – אין להגזים במשקלו, אך אין גם להמעיט בו. 4. **טענת הסנגור בדבר גיבוש עמדה מראש:** * **הטענה:** הסנגור טען כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר גיבוש עמדה מראש. * **הפרכה:** עיון בפרוטוקול הראה כי התקיים דיון, בו בית המשפט שמע את טענות הצדדים טרם מתן החלטתו. אין פסול בכך שבית המשפט מעלה או מציע את האפשרות של הזמנת תסקיר בתחילת הדיון. **חידושים ועיקרים משפטיים:** * **הגדרת תסקיר מעצר ככלי נתון לשיקול דעת:** פסק הדין מבהיר באופן מפורש שתסקיר מעצר אינו חובה, אלא כלי הנתון לשיקול דעת רחב של בית המשפט, המופעל בהתאם לנסיבות ולמידת התרומה הפוטנציאלית של התסקיר להחלטה. * **החלטת ביניים:** הדגשת אופייה של החלטה להזמין תסקיר כ"החלטת ביניים" והשלכותיה על הליכי ערר. * **החשיבות של הניסיון השיפוטי:** ההתייחסות לניסיון השיפוטי כבסיס להבנת תפקידו של תסקיר המעצר, תוך הדגשת הצורך באיזון בין הערכתו לבין חשיבותו. * **ביקורת עצמית שיפוטית:** קריאה לבית המשפט לקיים ביקורת עצמית על החלטותיו בנוגע לתסקירים, בהתבסס על הניסיון המצטבר. * **מענה לטענת "עמדה מראש":** פסק הדין מציג קו מנחה כי העלאת אפשרות לתסקיר בתחילת דיון, כחלק מהליך בירור, אינה מעידה בהכרח על גיבוש עמדה מראש. **מסקנה:** בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, שכן היא נעשתה במסגרת שיקול הדעת הרחב של בית המשפט, וההחלטה להזמין תסקיר היא החלטת ביניים שאינה מצדיקה מתן רשות ערר בגלגול שלישי. בית המשפט מדגיש את החשיבות של שיקול הדעת, הניסיון השיפוטי, והצורך בביקורת עצמית, תוך דחיית טענות הסנגור בדבר עמדה מראש.