סע"ש 42537-04-21

תקציר

התובע, עובד הנתבעת, טען לחלוקה פיקטיבית של שכר הבסיס שלו, תשלום עבור ימי בידוד, פדיון חופשה, החזר חלקו של העובד בתשלומי פנסיה, תשלום במקום הפקדות פנסיה ופיטורים שלא כדין במהלך הבידוד, ללא שימוע. הנתבעת הכחישה את כל הטענות הללו והעלתה מספר טענות מקדמיות וטענות לקיזוז. בית המשפט קבע כי תביעת התובע לחלוקה פיקטיבית של שכר הבסיס לא התקבלה, שכן נטל ההוכחה מוטל על התובע, שלא הביא ראיות מספיקות. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 3,570 ₪ עבור ימי בידוד, וכן 25,000 ₪ בגין הפרת חובת קיום שימוע, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בית המשפט דחה את כל טענותיה המקדמיות של הנתבעת וטענותיה לקיזוז, מחוסר ראיות או הודאת התובע. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-1,000 ₪ הוצאות משפט, בתוספת ריבית. בית הדין מצא כי התובע פוטר ללא עילה ותוך פגיעה בזכותו לשימוע, ובעוד שהפיטורים בתקופת הבידוד של התובע היו שלא כדין, התובע לא הצליח להוכיח כי השיחה בה פוטר התקיימה בעת שהיה בבידוד.