עמ"נ 59872-01-24

תקציר

פסק הדין דן בזכויותיהם החוקיות של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים להתגורר בישראל. בית המשפט מכיר בשיקול דעתו הרחב של שר הפנים במתן אשרות והיתרי שהייה בישראל. עם זאת, היא מדגישה כי שיקול דעת זה נתון לביקורת שיפוטית ויש להפעילו בסבירות. הדיון נסוב סביב "נוהל ידועים בציבור", שמטרתו לבסס את כנות קשר הנישואין בין אזרח ישראלי לבן זוג זר. בית המשפט קבע בעבר כי על הרשות לערוך ראיון ראשוני לבדיקת אמיתות הקשר, גם אם בן הזוג הזר שוהה בישראל שלא כדין. סוגיה משמעותית המודגשת בפסק הדין נוגעת להיעדר תיעוד ראיונות שערכה הרשות, היוצר קשיים בקביעת תשתית עובדתית אמינה לקבלת החלטות. בית המשפט הורה שוב ושוב לרשות להקליט ראיונות, אך לעתים קרובות הדבר אינו מיושם. משכך, במקרה דנן, העדר ראיונות מוקלטים, לצד סתירות בסיכומי הראיונות, מונעים מבית המשפט לבחון באופן מהימן האם המערערים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח קשר זוגי אמיתי. בשל חששות אלה, פסק הדין קובע כי הערעור מתקבל, וההחלטות הקודמות של הרשות ובית הדין לעררים מבוטלות. הרשות מונחית לערוך ראיונות חוזרים ונשנים עם המערערים, אותם יש להקליט, ועל סמך ראיונות חדשים אלה יש לקבל החלטה חדשה בדבר כנות קשר הנישואין בתוך לוח זמנים מוגדר. כן חויבה הרשות לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין. ההחלטה מדגישה כי נטל ההוכחה מוטל על המערערים להוכיח את אמיתות הקשר ביניהם, בהתחשב בהתנהלותו הקודמת של המערער ובשהותו הבלתי חוקית בישראל.