רע"פ 6996/18

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי – רע"פ 6996/18 הרצל צרור נ' מדינת ישראל** **מבוא** בקשת רשות הערעור שלפני בית המשפט העליון (כבוד השופט ג' קרא) עוסקת בעניינו של המבקש, הרצל צרור, אשר הורשע בעבירות בנייה ללא היתר. התיק עבר מספר גלגולים בערכאות שונות, והבקשה הנוכחית מתייחסת להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שדחה ערעור של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אך כלל הערות ביקורתיות בהחלטתו, אשר המבקש טוען כי מהוות "שגיאה משפטית חמורה" ו"החלטה עתידית על בקשה אשר טרם נוצרה". **הרקע העובדתי וההתפתחות ההליך** 1. **הליך מקורי וגזר דין:** המבקש הורשע בגין עבירות בנייה ללא היתר. במסגרת הסכמה עם המשיבה (מדינת ישראל), ניתן ביום 30.5.2010 גזר דין שכלל צו הריסה לבנייה שבוצעה שלא כדין. בתמורה, הסכימה המשיבה לעיכוב ביצוע הצו, בתנאי שהמבקש יסיר את הבנייה החורגת בחזית הבניין ויפעל לקידום תוכנית בניין עיר (תב"ע) נקודתית, ובלבד שהטיפול בתב"ע לא יתעכב באשמתו. 2. **אי קיום צו והתקדמות:** בשנת 2012, המבקש הורשע באי קיום צו בית משפט, בגין אי קיום צו ההריסה. בשנת 2014, הבנייה החורגת בחזית הבניין נהרסה בהתאם להתחייבותו. במקביל, פעל המבקש להסדרת חלק מהבנייה באמצעות תב"ע נקודתית, וצו ההריסה עוכב מעת לעת. 3. **עיכובים נוספים וביקורת שיפוטית:** ביום 2.7.2018, בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה נעתר לבקשת המבקש והורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד ליום 30.10.2018. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ערערה על החלטה זו, אך ערעורה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 17.9.2018. בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מותיר את עיכוב ביצוע צו ההריסה על כנו, מתח ביקורת על התנהלות הצדדים, ובפרט על כך שהמבקש נמנע מלפנות לוועדה המחוזית לקידום הכשרת הבנייה. **טענות המבקש בבקשת רשות הערעור (גלגול שלישי)** המבקש מבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, וטוען כי הערותיו של בית המשפט המחוזי, שנכתבו "בשולי פסק הדין", מהוות: * **שגיאה משפטית חמורה:** לטענתו, ההערות ניתנו "בחוסר סמכות" ומהוות "החלטה עתידית על בקשה אשר טרם נוצרה". * **בטלות ההחלטה:** בשל האמור לעיל, לטענת המבקש, החלטת בית המשפט המחוזי בטלה מעיקרה. * **סתירה להחלטות קודמות:** המבקש טוען שהחלטת בית המשפט המחוזי מנוגדת להחלטות קודמות שניתנו בעניינו. * **הסטת אחריות:** הוא טוען כי ההחלטה "מסירה אחריות מכתפי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה". * **פגיעה בתחושת הצדק:** לטענתו, ההחלטה פוגעת קשות בתחושת הצדק ומצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". **ניתוח בית המשפט העליון** כבוד השופט ג' קרא דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא קובע כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. 1. **היקף רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** השופט מזכיר את הכלל כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים. אלה כוללים: * **שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית:** כפי שנקבע ברע"פ 103/83 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ. * **מקרים יוצאי דופן של חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין:** כפי שנקבע ברע"פ 3667/14 קרדי נ' מדינת ישראל ורע"פ 6487/12 דביר נ' מדינת ישראל. 2. **החלת הכלל על המקרה:** השופט קובע כי: * **נסיבות פרטניות:** הבקשה נוגעת אך ורק לנסיבותיו הפרטניות של המבקש. * **אין שאלה בעלת חשיבות כללית:** המבקש אינו טוען כי עניינו מעורר שאלה בעלת חשיבות כללית. * **אין חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין:** השופט מנמק מדוע לשיטתו, גם עניין זה לא מתקיים. 3. **פרשנות החלטת בית המשפט המחוזי:** השופט מפרש את כוונת בית המשפט המחוזי בהערותיו: * **התוויית דרך לסיום:** בית המשפט המחוזי ביקש "להתוות דרך אשר תביא לכך שענייניו של המבקש יגיעו לכדי סיום". סיום זה יכול להתבטא בהסדרת הבנייה כדין או בקיום צווי ההריסה, אשר קיים לגביהם "אינטרס ציבורי ברור". * **אין כבילת שיקול דעת:** השופט מציין כי, מבלי להביע דעה על נחיצותם ונכונותם של הצעדים המוצעים, הוא אינו סבור שהחלטת בית המשפט המחוזי "כובלת את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטה עתידית". 4. **טענות תאורטיות:** השופט קובע כי בשלב זה, טענותיו של המבקש הן "תאורטיות בלבד" ואינן מצדיקות דיון ב"גלגול שלישי". 5. **שמירת זכויות המבקש:** השופט מדגיש כי "טענותיו של המבקש שמורות לו" והוא רשאי, כפי הבנתו, "להגיש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע צו ההריסה ולהשמיען בפני הערכאה הדיונית". הוא מביע אמון בכך ש"הערכאה הדיונית תשקול את כלל השיקולים הראויים ותפסוק על פי חוכמתה". **עקרונות משפטיים וחידושים (בהתבסס על הנתונים)** 1. **הגבלת סמכות ערעור ב"גלגול שלישי":** ההחלטה מדגישה את המדיניות המצמצמת של בית המשפט העליון במתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הקו המנחה הוא כי בית המשפט העליון אינו ערכאת ערעור נוספת על כל החלטה, אלא מתמקד בסוגיות עקרוניות, ציבוריות או מקרים חריגים של עיוות דין. ההחלטה מחזקת את מעמדם של סעיפי ה"חריג" במקרים אלו, ומדגישה את הנטל המוטל על המבקש להראות כי בקשתו עונה על אחת מהן. 2. **פרשנות הערות שיפוטיות:** בית המשפט העליון מפרש את האופי של הערותיו של בית המשפט המחוזי. על אף שהמבקש ראה בהן "שגיאה משפטית חמורה" ו"החלטה עתידית", בית המשפט העליון סבר כי מדובר ב"התוויית דרך" וב"הכוונה" להביא את הסכסוך לסיום, ולא בהחלטה מחייבת ואוטומטית לגבי בקשות עתידיות. גישה זו עשויה להיחשב כפרשנות מרככת, המנסה ליישב בין הרצון להגיע לסיום לבין שמירה על גמישות שיפוטית של הערכאה הדיונית. 3. **הבחנה בין טענות עקרוניות לטענות פרטניות:** בית המשפט העליון מבחין באופן חד בין טענות הנוגעות לנסיבותיו האישיות של המבקש לבין טענות המעלות שאלות בעלות אופי כללי או ציבורי. ההחלטה משקפת את העיקרון שסמכותו של בית המשפט העליון להיכנס ל"גלגול שלישי" אינה נועדה לתת מענה לכל סכסוך, אלא לטפל במקרים החורגים מן השגרה באופן שדורש התערבותו. 4. **חשיבות ההתנהלות הרצונית וההסתמכות על בתי המשפט:** למרות שהבקשה נדחתה, ההחלטה מרמזת על האתגר המתמשך במקרים של עבירות בנייה, בהם יש אינטרס ציבורי ברור בקיום צווים, אך גם צורך בדרכים להסדרה. הערת בית המשפט המחוזי, אף אם פורשה כמכוונת ולא מחייבת, נועדה ככל הנראה לעודד את המבקש לנקוט צעדים קונקרטיים ויעילים מול הוועדה המחוזית, ולא להסתפק בעיכובים חוזרים ונשנים. הדגש על "פריצת דרך" ועל הגשת תכנית לוועדה המחוזית מהווה מסר ברור למבקש ולבתי המשפט הדנים בנושא. 5. **הבחנה בין החלטות להערות:** ההחלטה מבהירה את ההבחנה בין פסק דין מחייב לבין הערות בשולי הדברים. למרות שהמבקש ייחס משקל מכריע להערות בית המשפט המחוזי, בית המשפט העליון ראה בהן כהכוונה ולא כהכרעה שיפוטית סופית לגבי הליכים עתידיים. **סיכום** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי" של המבקש, תוך שהוא מדגיש את העיקרון המצמצם של מתן רשות ערעור במקרים כאלה. השופט קבע כי המקרה אינו מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית, ואינו מציג חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין. השופט פירש את הערות בית המשפט המחוזי כמכוונות להתוויית דרך לסיום הסכסוך, ולא כהחלטה מחייבת או כבולה לגבי הליכים עתידיים, תוך שהוא מפנה את המבקש לערכאה הדיונית להמשך בירור. ההחלטה מחזקת את המדיניות השיפוטית הנוגעת להגבלת ערעורים ב"גלגול שלישי" ומדגישה את הצורך בהתמודדות אמיתית עם סוגיות תכנון ובנייה.