ע"א 216/54

תקציר

פסק הדין המדובר נובע מקטטה אלימה בין שתי משפחות יריבות, משפחת שניידר ומשפחת גליק. בעקבות האירוע נערכו מספר משפטים פליליים, שהסתיימו בקנסות לשתי המשפחות. לאחר מכן הגישו בני הזוג גליק תביעת נזיקין אזרחית נגד בני הזוג שניידר בדרישה לפיצוי בגין נזקי גוף, ואילו שפרה שניידר הגישה תביעה נגדית נגד רחל גליק. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה שכנגד של שפרה והורה לבני הזוג שניידר לשלם לבני הזוג גליקס פיצויים בסך 1,475 ל"י, מה שהוביל את בני הזוג שניידר לערער על ההחלטה. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את הערעור, הפחיתה את הפיצויים ל-500 ל"י ודחתה את התביעה שכנגד. עוד קבעה ערכאת הערעור כי רק שמואל שניידר, ולא אשתו שפרה, אחראי לנזקים, שכן הוא היה מבצע התקיפה האלימה. בנוסף, בית המשפט ציין כי הפיצויים העונשיים חייבים להיות מידתיים ביחס לאירוע ולהתחשב בכוונת העבריין ובבושת הקורבן. עוד נקבע בפסק הדין כי התנהלותה של רחל גליק לא הייתה כנה וצמצם את הפיצויים שנפסקו בהתאם. הסכום הסופי שנפסק לבני הזוג גליק היה 875 ל"י, שישולמו על ידי שמואל שניידר בלבד, בצירוף ריבית והוצאות. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות בבית המשפט לערעורים.