ע"פ 3049/17

תקציר

ערעור הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להרשיע גבר יליד 1967 בעבירות מין שבוצעו בקטין שהיה כבן 15 בעת שלושת האירועים השונים בשנת 2010. המערער טען כי בית המשפט המחוזי העדיף את גרסת המתלונן ולא שקל את הנסיבות שהובילו לעדותו הכבושה, לרבות מחדלי רשויות החקירה. בית המשפט שלערעור דחה את הטענות, תוך הדגשת היתרון הגלום של הערכאה החוקרת בהערכת מהימנות. נפסק כי הסבריו של המערער להעלמת עדותו אינם מספקים, והערכות המהימנות של בית המשפט המחוזי סבירות. זאת ועוד, העימות בין המערער למתלונן לא תמך בטענת המערער, ולא היה ספק סביר בדבר העדר הסכמה. באשר לעונש הסכים בית המשפט שלערעור כי בית המשפט המחוזי ערך איזון ראוי בין חומרת העבירה לבין נסיבותיו של מבצע העבירה, והעונש אינו מופרז. השופט נ' הנדל הציע לדחות את הערעור בשני חלקים, והשופט א' שהם והשופט י' וילנר הסכימו. המערער נדרש להתייצב במרכז הרפואי ניצן ביום 6.5.2018 לצורך תחילת ריצוי עונשו.