ת"א 1218-02-12

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה לתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה שהגישה התובעת, שנפלה מסולם ונפצעה בתאונה בביתה ביום 16.3.2010. התביעה אוחדה עם שני תיקים נוספים, והראיות נשמעו בכל המקרים יחד. התובעת טענה כי לא קיבלה את מסמך פוליסת הביטוח מהנתבעת. עם זאת, השופטת פסקה לטובת הנתבעת, וקבעה כי התובעת אכן קיבלה את מסמך הפוליסה בשנת 2003, כפי שמעידה הודאתה בכתב. עוד קבעה השופטת כי הגדרת "אובדן כושר עבודה מוחלט" בפוליסה חלה על עניינה של התובעת, שכן הייתה מובטלת בעת התאונה. על פי תנאי המדיניות, מובטלים חייבים להיות מרותקים לבתיהם כדי להיות זכאים לקצבת אובדן כושר עבודה מוחלט. השופטת מינתה מומחה שאישר את כליאת התובע בביתו עד ליום 31.12.2010. לפיכך, השופט הורה לנתבעת לשלם לתובע תגמולים בגין אובדן כושר עבודה מוחלט ממועד התאונה ועד ליום 31.12.2010. השופטת התייחסה גם לאובדן כושר העבודה החלקי שהוגדר בפוליסה והגיעה למסקנה כי בעוד שהתובעת איבדה חלקית את כושר העבודה שלה בשיעור של 50%, היא לא עמדה בתנאים אחרים הנדרשים בפוליסה לתגמולי הפסד חלקי. לפיכך, דחתה השופטת את תביעתה לתגמולי הפסד חלקיים. בנוסף, קבעה השופטת כי התובעת פטורה מתשלום פרמיות בתקופת אובדן כושר העבודה המוחלט, ועל הנתבעת להשיב את הפרמיות ששולמו עבור החודשים ספטמבר ואוקטובר 2010. השופטת דחתה רכיבים אחרים בתביעת התובע, לרבות פיצוי בגין עוגמת נפש, ולא פסקה שכר טרחת עורך דין או הוצאות. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 2.3.2017. בסיכומו של דבר, פסק דין זה קיבל חלקית את תביעת התובע והורה לנתבעת לשלם תגמולים בגין אובדן כושר עבודה מוחלט בתקופה מסוימת, תוך דחיית יתר תביעות התובעת.