ת"מ 49077-10-13

תקציר

שני מבקשים, גבאי ואבו שנב, הגישו בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד שני משיבים, בטענה כי הארנונה שהם ובני קבוצותיהם חויבו מופרזת. המבקשים טענו כי המשיבים לא התאימו את סכומי המס למדדים שליליים שפורסמו לפני מועדי החיוב, בהתאם לסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות. בתוך כך, טענו המשיבים כי הצמדת הארנונה למדד המוצע על ידי המבקשים תביא לסכום נמוך מהמינימום הנדרש בחוק, וכי הסדר התשלום לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות הוא חריג לכלל ויש לראותו כהחזר הלוואה. השופטת דחתה את הבקשות לאישור משני טעמים עיקריים: ראשית, למבקשים לא קמה עילת תביעה אישית מאחר שלא שילמו מס כלשהו בשנים הרלוונטיות; ושנית, הנסיבות לא הצדיקו תביעה להשבת סכומים שנגבו שלא כדין כנדרש בחוק. עוד קבע השופט כי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות רק הסדיר את פירעון חובות הארנונה ולא השפיע על גובה החוב עצמו, שנקבע בהוראות חוק אחרות. זאת ועוד, הפרשנות המוצעת על ידי המבקשים תוביל לאי שוויון בין נישומים שאינו מוצדק. לפיכך, נדחו בקשות האישור, והמבקשים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.