ת"א 14041-10-14

תקציר

התובעת והנתבעת הראשונה תכננו להקים מיזם משותף לייצור ושיווק תכנים לאינטרנט, וביקשו לשתף פעולה עם הנתבעת השנייה, דורי מדיה, שהחזיקה בתשתית הנדרשת. המשא ומתן התנהל מספר חודשים, והצדדים היו קרובים לחתימה על הסכם, אך בסופו של דבר החליטה דורי מדיה לסיים את המשא ומתן. זמן קצר לאחר מכן הקימו הנתבע הראשון ודורי מדיה מיזם דומה. התובע טען כי הנתבע הראשון ודורי מדיה קשרו קשר מאחורי גבו לגנוב ממנו את הפרויקט, והגיש נגדם תביעה. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומצא כי גרסת התובע לאירועים סבירה יותר. נפסק כי התובעת לא הייתה רק משקיעה בפרויקט, אלא הייתה מעורבת באופן משמעותי בפיתוחו, ועל כן הייתה לה זכות לצפות להיות חלק מהמיזם. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כי התובעת פעלה בחוסר תום לב במהלך המו"מ ומצא כי המו"מ אכן היה בשלב מתקדם כאשר הופסק על ידי דורי מדיה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הוכיחו כי חידוש המשא ומתן בין הנתבעת הראשונה לבין דורי מדיה, אשר הדיר את התובעת, נעשה שלא במתכוון ולאחר פגישה אקראית לאחר סיום המשא ומתן. נהפוך הוא, סביר יותר להניח כי ההחלטה להקים את המיזם ללא התובע התקבלה קודם להודעה על סיום המשא ומתן. לפיכך, קבע בית המשפט כי הנתבע הראשון הפר את חובותיו כלפי התובע כשותף, וכי שני הנתבעים פעלו בניגוד לחובת תום הלב. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע הראשון הפר הסכמים עם התובע וכי דורי מדיה גרמה ביודעין להפסדו של התובע בכך שאפשרה את הפרתו של הנתבע הראשון. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח די הצורך את טענתו למעילה בסודות מסחריים כנגד דורי מדיה. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובע בשאלת החבות, והתיק עבר לשלב הבא לקביעת הסעדים. הצדדים עודדו לנסות להגיע להסדר.