ב"ל 1154/01

תקציר

המקרה נסוב סביב חישוב דמי פגיעה בעקבות תאונת עבודה ב-15 במאי 2000. התובע טען כי יש לחשב את האגרה על בסיס שומת ההכנסה לשנת 1999, אשר הוגשה רק לאחר התאונה, ואילו הנתבע טען כי האגרה חושבה בצדק על בסיס הכנסתו של התובע משנת 1998. השאלה המרכזית הייתה האם חלה תקנה 11, הקובעת כיצד מחושבת ההכנסה בגין דמי ביטוח במקרה של עצמאים. בית המשפט נדרש להכריע האם שומת ההכנסה הסופית הוגשה באופן עצמאי ולפני התאונה. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבע וקבע כי מאחר ששומת ההכנסה הסופית לא הוגשה לפני התאונה, חלה תקנה 11. משכך, ההכנסה ששימשה לחישוב דמי הפגיעה התבססה, ובצדק, על מקדמות התובע לשנת 1998. החלטה זו הושפעה מעדותו של יועץ המס של התובעת כי השומה משנת 1999 לא הייתה מוכנה לפני התאונה וכי היה זה הליך רגיל להגשתה בסוף חודש מאי. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי השומה משנת 1999 לא הייתה זמינה בעת התאונה וכי חישוב דמי הפגיעה על ידי הנתבע היה נכון.