ב"ל 23663-01-23

תקציר

התובעת, גב' מירב יובל, ערערה על החלטת המוסד לביטוח לאומי לחשב מחדש את דמי הפגיעה שלה בעקבות תאונת עבודה. המכון הפחית את בסיס השכר ששימש לחישוב התשלומים, שבתורו הוריד את הסכום הכולל שקיבלה. בית המשפט מצא כי גישת המכון לא שיקפה כראוי את "שכרה הריאלי" של התובעת ולא הצליחה לשמור על רמת חייה טרם התאונה. נקבע כי הכנסתה של גב' יובל ברבעון שקדם לתאונה הייתה בעיקר מדמי אבטלה ומעבודה מזדמנת. השופטת הסכימה עם פרשנותה של התובעת לתקנות הביטוח הלאומי, שקבעה כי שכרה הרגיל יחושב על בסיס הכנסתה בפועל באותו רבעון או על פי השכר היומי הממוצע כפול 60 וחלקי 90. התוצאה הייתה שכר יומי של 136 שקלים, שישמשו לקביעת דמי הפציעה שלה. עוד ציין השופט כי ניתן לחשב את קצבת הנכות באופן שונה. כתוצאה מכך, תביעתה של התובעת התקבלה, והמכון חויב לשלם לעורך דינה שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 4,000 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.