ת"א 54109-02-14

תקציר

פסק הדין נסוב סביב זכויות הבעלות במגרש 104 בהרצליה, שמקורן באיחוד מחלקות 13 ו-137. המגרש נוצר ללא הסכמת הבעלים באמצעות תוכנית איחוד וחלוקה שאושרה לפי חוק התכנון והבניה. התובעים, הבעלים החלקיים של חלקה 13, ביקשו לפרק את השותפות ולמכור את חלקה 104, ואילו הנתבעים 1 עד 6, בעלי חלקה 137, העדיפו חלוקה בעין. מורכבות המקרה נבעה מכך שהמגרש טרם נרשם בטאבו, הנדרש על פי חוק בתוך 20 חודשים מיום אישור התוכנית. עיכוב זה לא השפיע על תוקפה של החלוקה החדשה או על הזכויות שנרכשו, לפי סעיף 125(ג) לחוק התכנון והבניה. בית המשפט פסק לטובת התובעים, הכיר בפירוק השותפות וביסס את סמכותו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק. פסיקה זו התבססה על השווי הכלכלי של הזכויות, שעלה על 2.5 מיליון שקל, וכן על הליך הרישום הממושך, שעלול לגרום לפגיעה משמעותית בבעלים ובשוק הדיור. כמו כן, בית המשפט הורה לנתבעים 1 עד 7 לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין סולל את הדרך לפירוק שותפויות בחלקות לא רשומות, תוך עידוד מסחר ופיתוח תוך שמירה על זכויות הקניין של האזרחים. פסק הדין מדגיש את התאמתה של מערכת דיני התכנון והבנייה לדיני המקרקעין, תוך הכרה בזכויות המוקנות בתכניות מאושרות, גם אם לא נרשמו. לבסוף קבע בית המשפט דיון המשך לדיון באפשרויות לפירוק הזכויות ומינה שמאי שיבחן את החלופות.