ת"צ 34054-03-12

תקציר

מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית פתח תקווה והחברה לפיתוח פתח תקווה בגין גביית דמי חניה לכאורה שלא כדין על ידי משתמשי מדחנים בעיר. המבקש, תושב פתח תקווה, טוען כי החלטת העירייה לחייב נהגים לרכוש זמן חניה ארוך מהנדרש היא שרירותית ומנוגדת לחוק העזר המקומי, המאפשר תשלום עבור חלקי שעה. לפיכך, טוען המבקש, האגרה המינימלית הנדרשת לתשלום במדחנים אינה חוקית. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי המדחנים הם אמצעי תשלום המיועד לכל 15 דקות, ולכן התשלום המינימלי מעוגן בחוק העזר הרלוונטי. עוד טוענים המשיבים כי העירייה אינה מחויבת להתקין מדחנים, ואמצעי התשלום השונים העומדים לרשות הנהגים הם עניין של נוחות. תפקידו של בית המשפט הוא לבחון האם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות העולות בתביעה יוכרעו לטובת קבוצת המבקשים, המהווה תנאי מקדמי לאישור תובענה ייצוגית. לאחר בחינת הטענות וחוק העזר הרלוונטי, מגיע השופט למסקנה כי פרשנותם של המשיבים לחוק העזר עקבית יותר, שכן היא מאפשרת באופן סביר אמצעי תשלום שונים עבור אותה חניה. בנוסף, השופטת מציינת כי פרשנותו של המבקש תוביל לסיבוכים מיותרים ולא תעלה בקנה אחד עם כוונות המדיניות העומדות מאחורי חוק העזר. לפיכך, השופט דוחה את הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, ומורה למבקש לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.