רע"א 4359/15

תקציר

פסק הדין דן בשתי בקשות, רע"א 4359/15 ור"ע 4651/15, שתיהן דינן להידחות. באשר לבקשה הראשונה, שהוגשה על ידי ש.ב., יש לקבל את החלטות בית המשפט המחוזי בשלושה עניינים נפרדים. אלה כוללים את צו בית המשפט האוסר על שיתוף מידע עם מומחים אלא אם כן התבקשו, סירוב של אנשי ש.ב. לסייר בנכס לפני הביקור המשותף, ודחיית בקשתה של ש.ב. לחייב את מנהלי החברה בתשלום חובות מע"מ. החלטות אלה נופלות בגדר שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט הפרוצדורלי ואינן מצדיקות התערבות בערעור, אלא בנסיבות חריגות, שמקרה זה אינו מציג. לגופו של עניין, החלטות בית המשפט מוצדקות. זאת ועוד, הקביעה שלא למסור מידע למומחה אלא אם כן התבקשה מתיישבת עם פרשנותו המילולית של פסק הדין, ושלילת סיור נפרד לש.ב. מוצדקת נוכח היעדר צורך מוכח ואישור סיור משותף. בינתיים, הבקשה השנייה, שהוגשה על ידי טינב, נדחית גם היא. הרציונל של בית המשפט המחוזי בדבר המועד הקובע המתאים להערכת שווי מניות החברה מבוסס היטב. בנוסף, עמדתה של תינב, הדוגלת באי הערכת שווי ובמחיר מכירה קבוע מראש, אינה מושפעת ממועד הערכת השווי. ללא תגובה מבוקשת, לא ייפסקו הוצאות לאף אחד מהצדדים.