רע"א 113/87

תקציר

בית המשפט העליון הכריע במקרה של סכסוך בוררות בין שני צדדים על הסכם מכרז. הבורר, מר שלמה אשר, פסק לטובת המשיב ופסק פיצויים בסך 149,000$. המבקש ביקש לבטל את פסק הבורר, בטענה כי הבורר שגה בכך שהחיל את הדין המהותי, ובכך חרג מסמכותו לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה ואישר את החלטת הבורר. המבקש ערער לבית המשפט העליון וטען כי טעויות בפרשנות החוק צריכות להצדיק ביטול לפי סעיפים 24(3) ו-24(7) לחוק הבוררות. בית המשפט העליון הדגיש כי ההתמקדות בסעיף 24(7) היא בשאלה האם הבורר דבק בהליכים שנקבעו בהסכם הבוררות, ולא בנכונות התוצאה המשפטית. טעויות בפרשנות החוק וביישומו על ידי בורר אינן מהוות עילה לביטול, אלא אם כן התעלם הבורר לחלוטין מהדין המהותי. בית המשפט העליון שב והדגיש כי בוררות צריכה לשמש כשיטה סופית ליישוב סכסוכים, תוך צמצום התערבות בית המשפט. לפיכך, טעויות בפרשנות משפטית במסגרת סמכותן אינן מצדיקות מתן פסק בוררות. לשון הסכם הבוררות, המחייבת את הבורר להיות "כבול לדין המהותי", פשוט דרשה היצמדות לחוק כעיקרון מנחה, ולא כבסיס לביטול בגין טעויות לכאורה. בית המשפט דחה את הערעור ופסק למשיב הוצאות.