תפ"ב 1575-07-24

תקציר

פסק הדין דן בחומרתן של עבירות הבנייה, ובפרט בשימוש בלתי חוקי בקרקע חקלאית למטרות מסחריות. המטרה היא להילחם בנושא זה באמצעות הטלת קנסות כבדים ואמצעי הרתעה. תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה נועד לתת לרשויות כלים יעילים, לרבות קנסות מינהליים, להתמודדות עם עבירות אלה. יש ויכוח במערכת המשפט האם הקנס שהוטל לאחר משפט צריך להיות שווה או נמוך מהקנס המנהלי. השופט מצדד באחרון וטוען כי על בתי המשפט לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות העניין ולחוק העבירות המנהליות. שני היבטים עיקריים של תקנות העבירות המנהליות נבחנים: קנסות משמעותיים על המשך שימוש בלתי חוקי והיעדר הבחנה בתקנות בין סוגים והיקפים שונים של שימוש בלתי חוקי. השופט מדגיש את חשיבות הפסקת השימוש הבלתי חוקי באופן מיידי ואת תפקידם של הקנסות הגבוהים בהשגת מטרה זו. הנאשם בתיק זה עשה שימוש שלא כדין בקרקע חקלאית למסחר, אחסון ומכירה של משטחי עץ, בשטח של כ-2,000 מ"ר. השופט ממתן את חומרת ההפרה, ומציין כי היא חמורה פחות משימושים בלתי חוקיים מוכרים אחרים. השופט מעריך את הסכמתו המהירה של הנאשם להפסיק את השימוש הבלתי חוקי ומורה על תשלום הקנס בתשלומים. השופט רואה גם את הגנת הצדק של הנאשם, ומקבל אותה חלקית בשל חוסר הפעולה של המאשימה כלפי בעל הקרקע, אך דוחה אותה ביחס להסתמכותו הנטענת של הנתבע על מצגי הטעיה. לאחר בחינת מקרים דומים, השופט קובע את טווח הענישה המתאים ובסופו של דבר גוזר על הנאשם קנס של 125,000 ₪ או 90 ימי מאסר, שישולמו בתשלומים. ההחלטה לוקחת בחשבון את הודאתו המהירה של הנאשם, היעדר עבר פלילי ומצבו המשפחתי, תוך ציון חשיבות ההפסקה המוקדמת של השימוש הבלתי חוקי והאכיפה הבררנית נגד הנאשם. זכות הערעור מותרת, והתיק נסגר.