בר"ע 1238/07

תקציר

בתביעת נזיקין שהגישו תושבי דיר אל-בלח ברצועת עזה נגד מדינת ישראל, ביקשו המבקשים לחייב את המשיבים להפקיד סכום ערבות גבוה מזה שהורה בית משפט קמא. המבקשים טענו כי הסכום שקבע בית המשפט סותר את הסכומים שנפסקו במקרים דומים בהם היו מעורבים תובעים מהשטחים וכי בית המשפט העליון אישר סכומים גבוהים יותר. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי סכום הערבות אינו צריך להיות אחיד בין המקרים וכי לתביעתם סיכויי הצלחה גבוהים, שכן המנוחים היו עוברי אורח תמימים. הם הדגישו את הקשיים הכלכליים של המשיבים ואת הזכות לגישה לצדק. בית המשפט, לאחר ששקל את הנסיבות ואת הפסיקה הרלוונטית, החליט להתערב בהחלטת בית משפט קמא. היא קיבלה את עמדת המבקש והגדילה את סכום הערבות ל-17,500 ₪ לעיזבון ולתלויים של כל תובע שנפטר. סכום זה היה מוצדק, בהתחשב בצורך לאזן בין הזכות לעשיית צדק לבין זכותו של המבקש להימנע מתביעות סרק והקושי הפוטנציאלי בהשבת הוצאות. בית המשפט הורה למשיבים להפקיד את הערבות בתוך מועד קצוב, תוך שהוא מזהיר כי אי עמידה בו תוביל לדחיית תביעתם. ההחלטה התקבלה ללא עלויות, וכל צד היה אחראי להוצאותיו.