ת"א 19298-11-21

תקציר

התובעת, דיירת, תבעה את בעלי הבית שלה, הנתבעים, להחזר הוצאות השיפוץ שלה בהתאם להסכם לכאורה. הנתבעים תבעו נגדית בגין אי תשלום דמי שכירות והוצאות אחרות. השופטת קבעה כי הנתבעים לא היו אחראים לתשלום הוצאות השיפוץ של התובעת, לרבות שכר העובדים ששכרה, שכן לא הוכחה הסכמתם לכך, וטענת התובעת כי עשו כן אינה מתקבלת על הדעת. התובע גם לא הביא ראיות מספיקות לעלויות השיפוץ בפועל. עם זאת, הנתבעים חויבו לשלם לתובע 1,500 ₪ עבור "חומרים שחורים", אותם הסכימו לספק אך לא עשו כן. באשר לאיחור במסירת הדירה במועד החוזי, פסק השופט לטובת התובעת, פסק לה פיצויים לא ממוניים בסך 6,000 ₪ והורה לנתבעים להשיב לה 200 ₪ בגין בדיקת חשמל. כמו כן נמצאה לתובע זכות להתקין גדרות בהתאם להסכמת הנתבעים, ותביעתם שכנגד של הנתבעים בדרישה להסרתן נדחתה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 2,194 ₪ דמי שכירות עבור חודש אוקטובר, אותם חויב התובע לשלם באופן יחסי ממועד הכנת הדירה לאכלוס. טענות הצדדים נדחו ברובן, והנתבעים חויבו לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 1,000 ₪. השופט העניק זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום.