ע"א 9502/06

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עוסקים במחלוקת על פרשנות הסכם ההסדרה של בית משותף בירושלים בדבר זכותה של המערערת לבנות על הגג הסמוך לדירתם. התקנות קובעות כי למערערת זכות לבנות "גג או גגות... קומה או קומות נוספות", שלטענת המערערת מקנה להם זכות לנצל את מלוא אחוזי הבנייה הזמינים. המשיבים, בעלי דירות אחרים, טוענים כי זכויותיה של המערערת מוגבלות לחלקם באחוזי הבנייה הבלתי מנוצלת. בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת פרשנותו של המערער, והביא את המשיבים לערער, ואת המערערת לערעור שכנגד בעניין השימוש ברכוש המשותף של הבית המשותף. בית המשפט המחוזי מרכז דחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, ואישר את קביעתו של בית משפט השלום כי למערערת זכות לבנות ולנצל את אחוזי הבנייה הקיימים על הגג. עם זאת, בית המשפט המחוזי ביטל את התייחסותו של בית משפט השלום לאחוזי בנייה "עתידיים", והסכים עם המשיבים כי פרשנות מרחיבה כזו אינה מוצדקת. בית המשפט פסק גם בעניין הרכוש המשותף, וקיבל את טענת המשיבים כי המערערת הסכימה בעל-פה לשימוש בלעדי בחצרות ובגינות, וכי הסכמה זו, אף שלא נרשמה, מקנה להם זכות אישית. מאחר שהמערערת הסכימה לשימוש ייחודי זה, והמשיבים הסתמכו על הסכמה זו ושינו את עמדתם, נדחתה התביעה בעניין הרכוש המשותף. מכאן, שפסק הדין הסופי היה בחלקו לטובת המערערת ובחלקו לטובת המשיבים.