ה"פ 3951-02-12

תקציר

בית המשפט קבע כי למבקשת זכויות בדירה שהוענקה לה במתנה על ידי הוריה. המבקשת, בתם של המשיבים השני והשלישי, שבה לישראל ממדינת ארצות הברית לאחר מות בעלה, ומצאה עצמה ללא רכוש או בית. הוריה, שהיו בעלי דירה בירושלים, ביקשו לסייע לה באמצעות העברת זכויותיהם אליה במתנה, כדי להבטיח את עתידה ולהימנע מסכסוכי ירושה. המבקשת רכשה את הזכויות בדירה מהוריה ללא תמורה, והוסכם כי מדובר במתנה. עם זאת, המשיב הראשון, תאגיד בנקאי, נקט בהליכים משפטיים נגד המשיב השני, אביו של המבקש, בשל חוב שלא נפרע, וכתוצאה מכך ניתן נגדו פסק דין. המשיב הטיל עיקול על זכויות האב בדירה. המבקש טען כי יש להסיר את העיקול, שכן הסכם המתנה קדם לעיקול, ולאחר הסכם המתנה חתמו הצדדים על תצהירים ומילאו את טפסי המס הנדרשים, ורק הרישום הסופי בלשכת רישום המקרקעין היה תלוי ועומד. התאגיד הבנקאי המשיב טען, כי מאחר שהמבקש לא רשם הערת אזהרה בדבר התחייבות המתנה, והעסקה לא הושלמה בהליך הרישום, זכויותיו כנושה גברו. בית המשפט הציע למנות שמאי מוסכם שיעריך את שווי הדירה, כדי לסייע בקביעת הסדר כספי אפשרי. לאחר קבלת חוות דעתו של השמאי, הסכימו הצדדים על פסק דין פשרה, במסגרתו יקבע בית המשפט סכום כסף שתשלם המבקשת למשיב, ועם התשלום יוכרזו זכויותיה בדירה, והעיקול יוסר. בית המשפט, לאחר ששקל את מכלול הטענות והעריך את הסיכונים והסיכויים של שני הצדדים, הורה על הכרה בזכויותיה של המבקשת בדירה, ובלבד שתשלם למשיב 450,000 ₪ בתוך 60 יום. אם לא תעשה כן, תביעתה תידחה. עוד נקבע בפסק הדין כי בהינתן הפשרה והסכום שנפסק, אף אחד מהצדדים לא יידרש לשלם את הוצאותיו המשפטיות של הצד השני.